מכות פרק ג משנה ד הַנּוֹטֵל אֵם עַל הַבָּנִים, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לוֹקֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מְשַׁלֵּחַ וְאֵינוֹ לוֹקֶה. זֶה הַכְּלָל, כָּל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה, אֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ: ברטנורא לוֹקֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ. דִּסְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַח מֵעִקָּרָא מַשְׁמַע. וְאַף עַל גַּב דִּכְתִיב שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אַחַר לֹא תִקַּח, לָאו לְמֵימְרָא דְאִם לָקַחְתָּ תְּשַׁלַח, אֶלָּא לֹא תִקַּח אֲבָל שַׁלְּחֶנָּה קֹדֶם לְקִיחָה. וְאֵין זֶה לָאו הַנִּתָּק לַעֲשֵׂה: וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מְשַׁלֵּחַ וְאֵינוֹ לוֹקֶה. קָסָבְרֵי שַׁלֵּחַ לְאַחַר לְקִיחָה מַשְׁמַע, וְהָוֵי לָאו הַנִּתָּק לַעֲשֵׂה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: כָּל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה. שֶׁאָמְרָה תוֹרָה אִם עָבַרְתָּ עַל לָאו קַיֵּם הָעֲשֵׂה, כְּגוֹן לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים, וְאִם לָקַחְתָּ שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח. לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ, וְאִם בָּאתָ וְהַעֲבַטְתָּ עֲבֹטוֹ הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הָעֲבוֹט. כָּל אֵלּוּ, אִם קִיֵּם הָעֲשֵׂה, אֵינוֹ לוֹקֶה. אֲבָל לֹא קִיֵּם הָעֲשֵׂה, כְּגוֹן שֶׁלָּקַח הָאֵם עַל הַבָּנִים וּשְׁחָטָהּ אוֹ שֶׁמֵּתָה, לָקַח הָעֲבוֹט מִבֵּיתוֹ וְנִשְׂרַף שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְקַיֵּם הָעֲשֵׂה, הֲרֵי זֶה לוֹקֶה: רמב"ם הנוטל אם על הבנים ר"י אומר לוקה כו': רבי יהודה סבר שלאו שנתק לעשה לוקין עליו ואין הלכה אבל העיקר מה שזכרתי לך שאין לוקין אלא אם נא קיים העשה שבה: