מכות פרק ג משנה ז נָזִיר שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה בַיַּיִן כָּל הַיּוֹם, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אֶחָת. אָמְרוּ לוֹ אַל תִּשְׁתֶּה אַל תִּשְׁתֶּה וְהוּא שׁוֹתֶה, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת: ברטנורא אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אֶחָת. עַל מַה שֶּׁשָּׁתָה תּוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר שֶׁל הַתְרָאָה כד. וְאִם הָיָה לְפָנָיו כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כַּמָּה רְבִיעִיּוֹת יַיִן וְאָמְרוּ לוֹ אַל תִּשְׁתֶּה כְלִי זֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּךְ וְכָךְ שִׁעוּרִים שֶׁתִּלְקֶה כָּךְ וְכָךְ מַלְקֻיּוֹת, חַיָּב עַל כָּל שִׁעוּר וְשִׁעוּר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִתְרוּ בוֹ אֶלָּא הַתְרָאָה אַחַת: תוספות יום-טוב כד כִּדְאַשְׁכְּחַן בְּהַתְרָאַת מִיתַת בֵּית דִּין כוּ' שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּעֲבֹר וְיַעֲשֶׂה תֵכֶף לַהַתְרָאָה בְּתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר, אֲבָל אַחַר תּוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר צָרִיךְ הַתְרָאָה אַחֶרֶת כוּ'. וְהֻצְרַךְ הָרַ"ב לְפָרֵשׁ זֶה בְכָאן שֶׁלֹּא נִטְעֶה בִלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה דְּאַחַת מִיהָא מִחַיַּב עַל אֵיזֶה שְׁתִיָּה שֶׁתִּהְיֶה בְּכָל אוֹתוֹ הַיּוֹם, קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא מִחַיַּב אֶלָּא אוֹתָהּ שֶׁהִיא תוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר. וּמַתְנִיתִין הָא קָא מַשְׁמַע לָן, דַּאֲפִלּוּ שָׁתָה כָל הַיּוֹם בְּלֹא הֶפְסֵק אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת. אֲבָל הַתְחָלַת הַשְּׁתִיָּה בְּתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר בָּעִינַן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: רמב"ם נזיר שהיה שותה יין כל היום אינו חייב אלא כו': וכשהתרו לו גם כן ואמרו לו זה שאתה שותה שיעורו כך וכך ועל כל שיעור כך ממנו אתה חייב מלקות לוקה כפי השיעורין. וכך פי' בירושלמי: