מכות פרק ג משנה ח

הָיָה מִטַּמֵּא לְמֵתִים כָּל הַיּוֹם, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אֶחָת. אָמְרוּ לוֹ אַל תִּטַּמֵּא, אַל תִּטַּמֵּא, וְהָיָה מִטַּמֵּא, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת. הָיָה מְגַלֵּחַ כָּל הַיּוֹם, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אֶחָת. אָמְרוּ לוֹ אַל תְּגַלֵּחַ אַל תְּגַלֵּחַ וְהוּא מְגַלֵּחַ, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת. הָיָה לָבוּשׁ בְּכִלְאַיִם כָּל הַיּוֹם, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אֶחָת. אָמְרוּ לוֹ אַל תִּלְבָּשׁ אַל תִּלְבָּשׁ וְהוּא פוֹשֵׁט וְלוֹבֵשׁ, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת:

ברטנורא

וְהוּא פוֹשֵׁט וְלוֹבֵשׁ. וְלֹא פוֹשֵׁט לְגַמְרֵי, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהוֹצִיא רֹאשׁוֹ וְהֶחְזִירוֹ חַיָּב. וּבַגְּמָרָא קָאָמַר דְּאֵינוֹ פוֹשֵׁט מַמָּשׁ, אֶלָּא שֶׁשָּׁהָה בֵין הַתְרָאָה לְהַתְרָאָה כְּדֵי לִפְשֹׁט וְלִלְבֹּשׁ, הָוֵי כְפוֹשֵׁט וְחוֹזֵר וְלוֹבֵשׁ וְחַיָּב עַל כָּל הַתְרָאָה וְהַתְרָאָה ^כז:

תוספות יום-טוב

כה עַל כָּל אַחַת. כְּשֶׁפֵּרַשׁ וְחָזַר וְנָגַע אוֹ נָשָׂא וְהֶאֱהִיל. וְאִיכָּא מַאן דְּאָמַר אֲפִלּוּ כְּשֶׁפֵּרַשׁ אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא בְּטֻמְאַת וּבִיאַת אֹהֶל שֶׁהֵם שְׁנֵי שֵׁמוֹת. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: כו בְּכִלְאַיִם. אֶחָד מִן הַשּׁוּק וְלֹא נָזִיר. רִיבָ"ן: כז פֵּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן נַמִּי אִיתָא בַגְּמָרָא עַיּוֹלֵי וְאַפּוֹקֵי. אֶלָּא מִשּׁוּם דְּפֵרוּשׁ הָרִאשׁוֹן קָרוֹב יוֹתֵר לְמַשְׁמָעוּת הַמִּשְׁנָה, כְּתָבוֹ בִסְתָם, וַהֲדַר קָאָמַר דְּבַגְּמָרָא מְפָרֵשׁ יוֹתֵר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

רמב"ם

היה מטמא למתים כל היום אינו חייב אלא אחת כו': על כל שערה אחת יתחייב הנזיר מלקות כשקצץ אותו בהתראה כמו שנתבאר במקומו: אמרו פושט ולובש אינו כשיסור אותו מכל וכל אלא כיון שפשט ראשו והחזירו וכמו כן כשעמד עליו כדי לפשוט וללבוש חייב על כל התראה ואפילו שלא נפשט: