מכות פרק ג משנה יג

יָדָהּ טֶפַח וְרָחְבָּהּ טֶפַח, וְרֹאשָׁהּ מַגַּעַת עַל פִּי כְרֵסוֹ. וּמַכֶּה אוֹתוֹ שְׁלִישׁ מִלְּפָנָיו וּשְׁתֵּי יָדוֹת מִלְּאַחֲרָיו. וְאֵינוֹ מַכֶּה אוֹתוֹ לֹא עוֹמֵד וְלֹא יוֹשֵׁב אֶלָּא מֻטֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה) וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט. וְהַמַּכֶּה מַכֶּה בְיָדוֹ אַחַת בְּכָל כֹּחוֹ:

ברטנורא

יָדָהּ טֶפַח. בֵּית יָד ^מב שֶׁהָרְצוּעָה תְלוּיָה בָהּ, אָרְכּוֹ טֶפַח: וְרָחְבָּהּ. שֶׁל רְצוּעָה שֶׁל עֵגֶל טֶפַח: וְרֹאשָׁהּ מַגַּעַת עַל פִּי כְרֵסוֹ. לְכָךְ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בְּבֵית יָד שֶׁל רְצוּעָה נֶקֶב, שֶׁהַחַזָּן הַמַּלְקֶה יָכוֹל לְהַאֲרִיךְ וּלְקַצֵּר הָרְצוּעָה כִרְצוֹנוֹ. שֶׁאֵין מַלְקִין לָאָדָם אֶלָּא בִרְצוּעָה שֶׁרֹאשָׁהּ מַגַּעַת עַל פִּי כְרֵסוֹ שֶׁהוּא טִבּוּרוֹ: שְׁלִישׁ מִלְּפָנָיו. דִּכְתִיב (דְּבָרִים כה) וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ, לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ אַחַת, וּלְאַחֲרָיו כְּדֵי שְׁתַּיִם. מִלְּפָנָיו, עַל לִבּוֹ. מֵאַחֲרָיו. שְׁלִישׁ עַל כָּתֵף זוֹ וּשְׁלִישׁ עַל כָּתֵף זוֹ: מַכֶּה בְיָדוֹ אַחַת. אֲבָל כְּשֶׁמַּגְבִּיהַּ הָרְצוּעָה מַגְבִּיהַּ בִּשְׁתֵּי יָדָיו: בְּכָל כֹּחוֹ. דִּכְתִיב (שָׁם) מַכָּה רַבָּה:

תוספות יום-טוב

מב וּלְשׁוֹן הָרִיבָ"ן, מַקֵּל שֶׁתְּלוּיָה בָהּ:

רמב"ם

ידה טפח ורחבה טפח וראשה מגעת על פי כריסו: יהיה בבית היד של המלקות נקב שיהיו נתלים בו הרצועות וימשוך בו המלקה כשירצה ויקצר אותו לפי שאין לוקין לאדם אלא ברצועה שתגיע עד טבורו כמו שנזכר: ויגביה הרצועה בשעת ההלקאה בשתי ידיו ויכה בידו אחת לפי שזה יותר שלם בהכאה ויהיה המכה אדם משכיל ממוצע בכחו לא יהיה איש מתעורר ולא משתגע שיכה מכת נקמה באיש ההוא. וצריך שיכה שליש המכות על לבו והשליש בכתף האחת והשליש בכתף האחרת והרמז בזה דאמר רחמנא והכהו לפניו כדי רשעתו ולא לאחריו כדי רשעתו: