אבות פרק ב משנה ג הֱווּ זְהִירִין בָּרָשׁוּת, שֶׁאֵין מְקָרְבִין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמָן. נִרְאִין כְּאוֹהֲבִין בִּשְׁעַת הֲנָאָתָן, וְאֵין עוֹמְדִין לוֹ לָאָדָם בִּשְׁעַת דָּחְקוֹ: ברטנורא הֱווּ זְהִירִים בָּרָשׁוּת. אַתֶּם הַמִּתְעַסְּקִים בְּצָרְכֵי צִבּוּר, אַף עַל פִּי שֶׁאַתֶּם צְרִיכִים לְהִתְוַדֵּעַ לָרָשׁוּת כְּדֵי לְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵי רַבִּים יג, הֱווּ זְהִירִים וְכוּ': תוספות יום-טוב יג דְּעַל כְּיוֹצֵא בְּזוֹ לֹא אָמַר שְׁמַעְיָה [לְעֵיל פ"א מ"י], כִּי זוֹ מִצְוָה רַבָּה הִיא לְהִתְוַדֵּעַ לָהֶם כְּדֵי לְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵי צִבּוּר. וּמָרְדְּכַי וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ יוֹכִיחוּ. מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל: רמב"ם כבר בארנו שהרשות היא השלטונות בימי הקדם והוא מספר במדותיהם ומזהיר מהם: