אבות פרק ב משנה ו

תוספות יום-טוב

כב  עַל כוּ'. לֹא אֲמָרוֹ בְּדֶרֶךְ חִיּוּב מֻחְלָט, שֶׁכֵּן הוּא וְשֶׁכֵּן יִהְיֶה, שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁזֶּה הַנִּשְׁטַף לֹא שָׁטַף, וְכֵן הַשּׁוֹטֵף אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִשָּׁטֵף. אֶלָּא בְּדֶרֶךְ הֲנָחָה הָיָה אֹמֵר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ שֶׁכֵּן הוּא כְּפִי הַשֵּׂכֶל. וּמִפְּנֵי שֶׁהַמְּפֻרְסָם מַכְחִישׁוֹ, הִרְגִיל בְּפִיו לְהַשְׁמִיעַ לָרַבִּים, מַרְבֶּה בָּשָׂר כוּ', לוֹמַר, כֵּן כָּל הַמִּדּוֹת הַנְּהוּגוֹת בָּעוֹלָם, וְשֶׁבְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד כוּ', וּמִן הַגְּלוּיוֹת אַתָּה דָּן לַנִּסְתָּרוֹת שֶׁגַּם הֵמָּה בְּיֹשֶׁר וְצֶדֶק אֶלָּא שֶׁאֵין בָּנוּ כֹּחַ לְהַשְׂכִּילָם וְלַעֲמֹד עַל תְּכוּנָתָם. וּבְזֶה הוֹכִיחַ מַאֲמָרוֹ הַקּוֹדֵם אֵין בּוּר כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְאָמַר יְטוּפוּן לְשׁוֹן רַבִּים, לְהַשְׁמִיעֵנוּ שֶׁאֲפִלּוּ הָרַבִּים שֶׁהָרְגוּ אֶת הַיָּחִיד כֻּלָּן יֵהָרְגוּ: כג שֶׁהֲרֵי בִּבְחִירַת עַצְמוֹ עָשָׂה זֹאת, לֹא לְקַיֵּם שְׁלִיחוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהַרְבֵּה שְׁלוּחִים הָיוּ לַמָּקוֹם שֶׁיֵּהָרֵג זֶה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: