זבחים פרק ה משנה א

אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן שֶׁל זְבָחִים, קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, פַּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן, וְדָמָן טָעוּן הַזָּיָה עַל בֵּין הַבַּדִּים וְעַל הַפָּרֹכֶת וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב. מַתָּנָה אַחַת מֵהֶן מְעַכָּבֶת. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. אִם לֹא נָתַן, לֹא עִכֵּב:

ברטנורא

אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן שֶׁל זְבָחִים, קָדְשֵׁי קָדָשִׁים. עוֹלוֹת חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת ^א: שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן. עוֹלָה, בְּהֶדְיָא כְתִיב בֵּיהּ (שָׁם א) וְשָׁחַט אוֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפוֹנָה ^ב. חַטָּאת, כְּתִיב בֵּיהּ (שָׁם ו) בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעוֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת. אָשָׁם, כְּתִיב בֵּיהּ (שָׁם ז) בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחֲטוּ אֶת הָעוֹלָה יִשְׁחֲטוּ אֶת הָאָשָׁם: שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן. וְהָא דְלָא תָנֵי הָכָא וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן, אַף עַל גַּב דְּכֻלְּהוּ קַבָּלַת דָּמָן בַּצָּפוֹן בִּמְקוֹם שְׁחִיטָה, דְּסָמוּךְ לַשְּׁחִיטָה כְּתִיב וְלָקַח מִדַּם הַפָּר, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּאִיכָּא אֲשָׁמוֹ שֶׁל מְצֹרָע שֶׁהַכֹּהֵן הָיָה מְקַבֵּל מִקְצָת דָּמוֹ בְּכַפּוֹ, דִּכְתִיב (שָׁם יד) וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הָאָשָׁם וְנָתַן, מַה נְּתִינָה בְּעַצְמוֹ שֶׁל כֹּהֵן, בְּאֶצְבָּעוֹ, אַף לְקִיחָה בְּעַצְמוֹ שֶׁל כֹּהֵן ^ג, מִשּׁוּם הָכִי לֹא כָתַב הָכָא וְקִבּוּל דָּמָן, שֶׁאֵין קִבּוּל דָּמָן שָׁוֶה. וּמִשּׁוּם דְּלֹא סַגִּי לֵיהּ בְּלֹא קַבָּלַת כְּלִי, שֶׁלְּאַחַר שֶׁקִּבֵּל כֹּהֵן אֶחָד לְמִקְצָת דָּם בְּיָדוֹ הָיָה כֹהֵן אַחֵר מְקַבֵּל הַדָּם בַּכְּלִי ^ד, מִשּׁוּם הָכִי הָדַר תָּנֵי בְּהֶדְיָא אֲשַׁם מְצֹרָע אָשָׁם תָּלוּי שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן: פַּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים. אַף עַל גַּב דְּצָפוֹן בְּעוֹלָה הוּא דִכְתִיב, הִקְדִּים תַּנָּא לְחַטָּאוֹת בָּרֵישָׁא, דְּאַיְדֵי דְּאָתְיָא מִדְּרָשָׁא חֲבִיבָא לֵיהּ. וְחַטָּאוֹת פְּנִימִיּוֹת אַיְדֵי דְּנִכְנַס דָּמָן לִפְנַי וְלִפְנִים חֲבִיבָא לֵיהּ וְאַקְדְמִינְהוּ לִשְׁאָר חַטָּאוֹת. וְאִינְהוּ נַמִּי שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, דִּכְתִיב (שָׁם ד) וְשָׁחַט אֶת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם הָעוֹלָה, וּקְרָא יְתֵרָא הוּא, דְּהָא כְתִיב בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעוֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת, אֶלָּא זֶה בָּנָה אָב לְכָל הַחַטָּאוֹת שֶׁיְּהוּ טְעוּנוֹת צָפוֹן: וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת. דִּכְתִיב בְּעוֹלַת סִינַי (שְׁמוֹת כד) וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנֹת, וּמִמֶּנּוּ לָמְדוּ כָּל הַזְּבָחִים לִהְיוֹת טְעוּנִים כְּלִי: הַזָּיָה עַל בֵּין הַבַּדִּים. עוֹמֵד בֵּין שְׁנֵי בַדֵּי אָרוֹן וּמַזֶּה אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה כְּנֶגֶד עָבְיָהּ שֶׁל כַּפֹּרֶת, וְלֹא הָיוּ נוֹגְעִים בָּהּ: וְעַל הַפָּרֹכֶת. דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא טז) וְכֵן יַעֲשֶׂה לְאֹהֶל מוֹעֵד ^ח: וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב. כְּדִכְתִיב וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ. בְּסֵדֶר עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת: מַתָּנָה אַחַת מְעַכָּבֶת. כְּדַאֲמַרַן בְּפֶרֶק בֵּית שַׁמַּאי [דַּף לו] דִּבְפַר הֶעְלֵם דָּבָר כְּתִיב וְעָשָׂה לַפָּר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְפַר הַחַטָּאת כֵּן יַעֲשֶׂה לוֹ, וּקְרָא יְתֵרָא הוּא, לְעַכֵּב שֶׁאִם חִסַּר אַחַת מִן הַמַּתָּנוֹת לֹא כִפֵּר. וְדָרְשִׁינַן וְעָשָׂה לַפָּר, זֶה פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים, דִּבְדִידֵיהּ נַמִּי מַתָּנָה אַחַת מְעַכֶּבֶת כְּמוֹ פַּר הֶעְלֵם דָּבָר: שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי. כְּדִכְתִיב (וַיִּקְרָא ד) אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעוֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וְאֹהֶל מוֹעֵד לְמַעֲרָבוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן הָיָה: אִם לֹא נָתַן. שְׁיָרֵי הַדָּם לַיְסוֹד, לֹא עִכֵּב הַכַּפָּרָה. דְּבָתַר הַזָּאוֹת וּמַתַּן דָּמִים לִפְנִים כְּתִיב (שָׁם טז) וְכִלָּה מִכַּפֵּר אֶת הַקֹּדֶשׁ, דְּמַשְׁמַע שֶׁכְּבָר שָׁלְמוּ כָל הַכַּפָּרוֹת כֻּלָּן:

תוספות יום-טוב

א וּדְבַר תּוֹרָה דְּחַטָּאת וְאָשָׁם קָדְשֵׁי קָדָשִׁים הֵם. וְלָמַדְנוּ הָעוֹלָה לְפִי שֶׁשָּׁוָה עִם הַחַטָּאת וְאָשָׁם בִּשְׁחִיטָה וּבְקִבּוּל דָּמָהּ. הָרַמְבַּ"ם. וְתֵימַהּ, דְּלֹא כָתַב גַּם כֵּן זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר. וְרַשִׁ"י כְתָבָהּ. וְכֵן הוּא בַּגְּמָרָא דַּף נ"ה: ב אַשְׁכְּחַן בֶּן צֹאן, בֶּן בָּקָר מְנָלָן, אָמַר קְרָא וְאִם מִן הַצֹּאן, וָי"ו מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן וְיִלְמַד עֶלְיוֹן מִתַּחְתּוֹן. גְּמָרָא: ג תֵּימַהּ דְּגַבֵּי חַטָּאת נַמִּי כְתִיב וְלָקַח וְנָתַן וְלֹא אָמְרִינַן מַה נְּתִינָה בְּעַצְמוֹ כוּ'. וְשֶׁמָּא הָכָא דָּרֵישׁ מִשּׁוּם דִּמְיֻתָּר דִּכְתִיב בִּמְצֹרָע עָשִׁיר וְעָנִי. וְאַף עַל גַּב דִּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים דָּרֵישׁ מִקַּמָּאֵי, אַבָּתְרָא סָמִיךְ. תּוֹסָפוֹת: ד דִּכְתִיב כַּחַטָּאת הָאָשָׁם הוּא, מַה חַטָּאת טְעוּנָה כְּלִי אַף אָשָׁם טָעוּן כְּלִי. גְּמָרָא: ה פַּר כוּ'. שֶׁהֵן חַטָּאוֹת, דִּכְתִיב בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת, וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַה' וְעָשָׂהוּ חַטָּאת: ו בַּצָּפוֹן. מִכֹּתֶל הַמִּזְבֵּחַ צְפוֹנִי עַד כֹּתֶל הָעֲזָרָה. וְהוּא שִׁשִּׁים אַמָּה וָחֵצִי, וְכָל שֶׁכְּנֶגֶד הָרֹחַב הַזֶּה מִכֹּתֶל הָאוּלָם עַד הַכֹּתֶל הַמִּזְרָחִי וְהוּא שִׁבְעִים אַמָּה אַמָּה. הָרַמְבַּ"ם: ז טָעוּן. לְשׁוֹן צֹרֶךְ: ח וּבְפָרִים הַנִּשְׂרָפִים דְּמִשְׁנָה ב' כְּתִיב לִפְנֵי ה' אֶת פְּנֵי פָרֹכֶת הַקֹּדֶשׁ [וַיִּקְרָא ד]:

רמב"ם

איזהו מקומן של זבחים קדשי קדשים שחיטתן וכו': קדשי קדשים נקראין העולה והחטאת והאשם ודבר תורה בחטאת ואשם קדשי קדשים הוא ולמדנו העולה לפי ששוה עם החטאת והאשם בשחיטתה ובקבול דמה כמו שיתבאר ומקום שחיטת העולה נאמר בה ושחט אותו על ירך המזבח צפונה ונאמר בחטאת במקום אשר ישחט העולה תשחט החטאת ונאמר באשם במקום אשר ישחטו את העולה ישחטו את האשם ואמרו בנין אב לכל החטאות שלא ישחטו אלא בצפון וכן המקבל דם לא יהיה אלא בצפון שנאמר סמוך לשחיטה ולקח מדם הפר שיהיה הקבול בצפון ג"כ ורבוע המקום היה מכותל המזבח הצפוני עד כותל העזרה והוא ששים אמה [וחצי] וכל שכנגד הרוחב הזה מכותל האולם עד כותל המזרחי והוא ע"ו אמה וזה הרבוע נקרא צפון לשחיטת קדשי קדשים וזה יתבאר לך מצורת המקדש שאצייר במדות וכן יתבאר בתוספתא זבחים [רפ"ו] שהמקום הזה מקום השחיטה ופר ושעיר של יוה"כ אינו אלא חטאת כמו שבארנו בתחלת חלוק הקרבנות *(ולפיכך) נכנס לפנים כמו שנא' בתורה הקדים אותן על כל החטאות ולא הקדים העולה אע"פ שהיא עיקר ועליה סמך הכתוב כמו שנאמר במקום אשר ישחטו את העולה ולמה לא אמר ג"כ בק"ק וקבול דמן בכלי שרת בצפון לפי שאשמות ומכלל קדשי קדשים מכלל האשמות אשם מצורע שכל דמו אינו נכנס לכלי שרת אלא מקצתו ביד הכהן ומקצתו בכלי שרת כמו שיתבאר בפרק האחרון מנגעים וכבר נתבאר לך בפרק שלפני זה שמתנות שבפנים מעכבות זו את זו: ושירי הדם ר"ל הנותר מדם פר ושעיר של יום הכיפורים לפי שלמד מדינו משירי דם הפר של כהן משיח שדמו ג"כ נכנס לפנים שנאמר בו ואת כל דם הפר ישפוך אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד והצד הסמוך לפתח אוהל מועד מן המזבח הוא צד מערבי לפי שההיכל במערב כמו שיתבאר מצורת המקדש במדות והמזבח לפניו ולפי שהוא שיורי מצוה נאמר בה אם לא נתן לא עכב שהעיקר בידינו שיורי מצוה אין מעכבים והמצוה שהיא עיקר הם ההזאות: