זבחים פרק ה משנה ה

זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר וַאֲשָׁמוֹת. אֵלּוּ הֵן אֲשָׁמוֹת, אֲשַׁם גְּזֵלוֹת, אֲשַׁם מְעִילוֹת, אֲשַׁם שִׁפְחָה חֲרוּפָה, אֲשַׁם נָזִיר, אֲשַׁם מְצֹרָע, אָשָׁם תָּלוּי, שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן, וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע, וְנֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים לְזִכְרֵי כְהֻנָּה בְּכָל מַאֲכָל לְיוֹם וָלַיְלָה עַד חֲצוֹת:

ברטנורא

זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר. כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת: אֲשַׁם גְּזֵלוֹת. הָאָמוּר בִּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן: אֲשַׁם מְעִילוֹת. הַנֶּהֱנֶה מִן הַהֶקְדֵּשׁ: אֲשַׁם שִׁפְחָה חֲרוּפָה. הַבָּא עַל שִׁפְחָה שֶׁחֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָהּ בַּת חוֹרִין הַמְיֹעֶדֶת לְעֶבֶד עִבְרִי שֶׁמֻּתָּר בְּשִׁפְחָה וּבְבַת חוֹרִין: אֲשַׁם נָזִיר. שֶׁנִּטְמָא בְּמֵת, דִּכְתִיב בֵּיהּ (בְּמִדְבַּר ו) וְהִזִּיר לַה' אֶת יְמֵי נִזְרוֹ [וְגוֹ']: אָשָׁם תָּלוּי. סָפֵק שָׁגַג בְּדָבָר שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת, סָפֵק לֹא שָׁגַג. וְהוּא כְתִיב בְּוַיִּקְרָא אֵצֶל אֲשַׁם מְעִילוֹת: אָשָׁם וַדַּאי. לֹא גָרְסִינַן. שֶׁכָּל אֵלּוּ אָשָׁם וַדַּאי הֵן, חוּץ מֵאָשָׁם תָּלוּי: שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע. דִּבְאָשָׁם נַמִּי כְתִיב זְרִיקָה וּכְתִיב סָבִיב: וְנֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים. דִּכְתִיב בְּאָשָׁם (בְּמִדְבַּר יח) בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכֲלֶנּוּ. וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר סָמַךְ אוֹתָן הַכָּתוּב לְחַטָּאת דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא כג) וַעֲשִׂיתֶם שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת וּשְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה לְזֶבַח שְׁלָמִים, לוֹמַר לְךָ שֶׁדִּינָן כַּחַטָּאת, שֶׁאֵין נֶאֱכָלִין אֶלָּא לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים וּלְזִכְרֵי כְהֻנָּה. אֲבָל אֵין טְעוּנִים אַרְבַּע מַתָּנוֹת כַּחַטָּאת, שֶׁאֵין לְךָ בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת מִי שֶׁטָּעוּן אַרְבַּע מַתָּנוֹת אֶלָּא חַטָּאת בִּלְבָד ^כ:

תוספות יום-טוב

כ כִּדְדָרְשִׁינַן, אוֹתָהּ דָּמָהּ לְמַעְלָה, וְאֵין אַחֶרֶת דָּמָהּ לְמַעְלָה. תּוֹסָפוֹת:

רמב"ם

זבחי שלמי צבור ואשמות אלו הן אשמות כו': כבר ידעת שאין לצבור שלמים אלא שני כבשי עצרת והן שמניפין אותן על שתי הלחם כמו שיתבאר אתר כך וסמך אותן הכתוב אל החטאת שנאמר ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח השלמים לכן היה משפטן כחטאת זולתי מתן ד' שאין חייבין במתן ד' בקרבן בשום פנים אלא בחטאת בלבד וכבר בארנו אלו האשמות כולן בתחלת דברינו: