זבחים פרק ה משנה ז

שְׁלָמִים, קָדָשִׁים קַלִּים, שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה, וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע, וְנֶאֱכָלִין בְּכָל הָעִיר לְכָל אָדָם, בְּכָל מַאֲכָל, לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד. הַמּוּרָם מֵהֶם כַּיּוֹצֵא בָהֶן, אֶלָּא שֶׁהַמּוּרָם נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים, לִנְשֵׁיהֶם וְלִבְנֵיהֶם וּלְעַבְדֵיהֶם:

ברטנורא

שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה. שָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת נֶאֶמְרוּ בִּשְׁחִיטַת שְׁלָמִים, חֲדָא בְּבֶן בָּקָר, וַחֲדָא בְּכֶשֶׂב, וַחֲדָא בְּעֵז. בְּקַמַּיְתָא כְתִיב וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וּבְתַרְתֵּי בָּתְרַיְתָא כְתִיב לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד, לְהַכְשִׁיר אֶת כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעֲזָרָה, דְּלִפְנֵי מַשְׁמַע כָּל שֶׁלִּפְנֵי הַהֵיכָל כה: לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד. דְּהָכִי כְתִיב בִּשְׁלָמִים (שָׁם ז) וְהַנּוֹתָר מִבְּשַׂר הַזָּבַח בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף כו:

תוספות יום-טוב

כה דְלָא תֵימָא כְּנֶגֶד הַפֶּתַח דַּוְקָא. רַשִׁ"י. וְהָא דִכְתִיב בְּקַמַּיְתָא פֶּתַח, מְפֹרָשׁ בַּגְּמָרָא, לוֹמַר בִּזְמַן שֶׁפֶּתַח הַהֵיכָל פָּתוּחַ וְלֹא בִזְמַן שֶׁהוּא נָעוּל. וּקְרָא שְׁלִישִׁי לִפְסֹל צִדֵּי צְדָדִין. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י כְּגוֹן לְשָׁכוֹת וַאֲפִלּוּ תּוֹכָן קֹדֶשׁ. עַד כָּאן. וּכְלוֹמַר דְּאִלּוּ אֲחוֹרֵי הַהֵיכָל כָּשֵׁר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: כו וְאֵינָן נֶאֱכָלִין אֶלָּא בְיוֹם הַשְּׁחִיטָה וְהַלַּיְלָה וּמִמָּחֳרַת עַד לֵיל שְׁלִישִׁי. הָרַמְבַּ"ם. וְהַיְנוּ דְּלֹא תְנַן אֶלָּא וְלַיְלָה אֶחָד, וְהוּא הַלַּיְלָה שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַיָּמִים. וְיָלְפִינַן לֵיהּ בַּגְּמָרָא מִקְּרָא. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

רמב"ם

שלמים קדשים קלים שחיטתן בכל מקום בעזרה כו': אמר רחמנא על השלמים ושחטו אותו פתח אהל מועד ואמרו להכשיר כל הרוחות לפי שלא ייחד בו צפונה ואמר כל מיני שלמים מלבד תודה ואיל נזיר שדומה לו אמר בו והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף ואינן נאכלין אלא ביום השחיטה והלילה וממחרת עד ליל ג'. ומה שנוטל הכהן מן השלמים והוא הנקרא מורם מהם הוא חזה ושוק שנאמר בו כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה וגו':
לראש הדף גלול מסך