מדות פרק ב משנה ד כָּל הַכְּתָלִים שֶׁהָיוּ שָׁם, הָיוּ גְבוֹהִים, חוּץ מִכֹּתֶל הַמִּזְרָחִי, שֶׁהַכֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה עוֹמֵד בְּרֹאשׁ הַר הַמִּשְׁחָה, וּמִתְכַּוֵּן וְרוֹאֶה בְפִתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל בִּשְׁעַת הַזָּיַת הַדָּם: ברטנורא כָּל הַכְּתָלִים שֶׁהָיוּ שָׁם. בְּכָל בִּנְיְנֵי הַר הַבַּיִת: הָיוּ גְבוֹהִים. הַרְבֵּה, עַד שֶׁהָיוּ כָּל הַפְּתָחִים שֶׁבָּהֶן גָּבְהָן עֶשְׂרִים אַמָּה, לְבַד מִמַּה שֶּׁעַל הַפְּתָחִים: חוּץ מִכֹּתֶל מִזְרָחִי. הוּא הַתַּחְתּוֹן לְרַגְלֵי הַר הַבַּיִת: שֶׁהַכֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה עוֹמֵד בְּהַר הַמִּשְׁחָה. הוּא הַר הַזֵּיתִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם מִקֶּדֶם, וּפְנֵי הַכֹּהֵן לַמַּעֲרָב, וּמִתְכַּוֵּן וְרוֹאֶה מֵעַל גֹּבַהּ רֹאשׁ הַכֹּתֶל דֶּרֶךְ הַשְּׁעָרִים שֶׁלִּפְנִים מִמֶּנּוּ אֶת פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל, כְּשֶׁהוּא מַזֶּה בְּדָם, כְּדִכְתִיב (בְּמִדְבַּר יט) וְהִזָּה אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד. וְאִם הָיָה הַכֹּתֶל גָּבוֹהַּ, אַף עַל פִּי שֶׁהַשְּׁעָרִים מְכֻוָּנוֹת כֻּלָּם זֶה כְּנֶגֶד זֶה, שַׁעַר הַר הַבַּיִת כְּנֶגֶד שַׁעַר עֶזְרַת נָשִׁים, וְשַׁעַר עֶזְרַת נָשִׁים כְּנֶגֶד שַׁעַר הָעֲזָרָה הַגְּדוֹלָה, וְשַׁעַר הָעֲזָרָה הַגְּדוֹלָה כְּנֶגֶד פֶּתַח הַהֵיכָל, לֹא הָיָה יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת פֶּתַח הַהֵיכָל דֶּרֶךְ הַפְּתָחִים, לְפִי שֶׁהָהָר הוֹלֵךְ וּמַגְבִּיהַּ וְעוֹלֶה עַד שֶׁקַּרְקַע פֶּתַח הַהֵיכָל גָּבוֹהַּ (שְׁתֵּי) [כ"ב אַמּוֹת] ט יוֹתֵר מִקַּרְקַע רַגְלֵי הַר הַבַּיִת, וְנִמְצָא שֶׁאַסְקֻפַּת הַהֵיכָל גְּבוֹהָה מִמַּשְׁקוֹף פֶּתַח הַר הַבַּיִת [שְׁתֵּי] אַמּוֹת, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה פֶּתַח הַר הַבַּיִת גָּבוֹהַּ אֶלָּא עֶשְׂרִים כְּדִתְנַן לְעֵיל, וְנִמְצָא שֶׁאֵין הַכֹּהֵן הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפָּרָה יָכוֹל לִרְאוֹת חֲלָלוֹ שֶׁל פֶּתַח הַהֵיכָל דֶּרֶךְ אוֹתוֹ פֶּתַח: תוספות יום-טוב ט וּמַסֶּכֶת זוֹ אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב שֶׁאָמַר בְּפֶרֶק זֶה שֶׁעֶזְרַת כֹּהֲנִים הָיְתָה גְּבוֹהָה עַל עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה. דְּאִי אָמַרְתְּ רַבָּנָן, הָא אִיכָּא פַּלְגָא דְּאַמְּתָא דְּמִתְחֲזֵי לֵיהּ פִּתְחָא בְּגַוֵּיהּ. גְּמָרָא. צֵא וַחֲשֹׁב, מֵחֵיל לְעֶזְרַת נָשִׁים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת, וּמִמֶּנָּה חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וּמִמֶּנָּה לְעֶזְרַת כֹּהֲנִים בַּדּוּכָן שֶׁגָּבְהָן אַמָּה, וּבַדּוּכָן ג' מַעֲלוֹת, וּמִסּוֹף עֶזְרַת כֹּהֲנִים לָאוּלָם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת וְכָל מַעֲלָה חֲצִי אַמָּה כוּ'. וְאָמְרוּ שֶׁהוּא נָמוּךְ מֵעֶשְׂרִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַנִּרְאֶה יוֹתֵר מִשְּׁתֵּי אַמּוֹת כוּ'. הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: רמב"ם פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.