שביעית פרק ח משנה ב

שְׁבִיעִית, נִתְּנָה לַאֲכִילָה וְלִשְׁתִיָּה וּלְסִיכָה, לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל, וְלָסוּךְ דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לָסוּךְ. לֹא יָסוּךְ יַיִן וָחֹמֶץ, אֲבָל סָךְ הוּא אֶת הַשָּׁמֶן. וְכֵן בִּתְרוּמָה וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. קַל מֵהֶם שְׁבִיעִית, שֶׁנִּתְּנָה לְהַדְלָקַת הַנֵּר:

ברטנורא

לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְסִיכָה. בַּעֲנָבִים וְזֵיתִים מַיְרֵי, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְסִיכָה: לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל. אַף עַל גַּב דְּאָמְרָה תּוֹרָה לְאָכְלָה וְלֹא לְהֶפְסֵד, אֵין מְחַיְּבִים אוֹתוֹ לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְאָכְלוֹ, כְּגוֹן תַּבְשִׁיל שֶׁנִּתְקַלְקֵל, וְלֹא חָיְשִׁינַן אִם הוֹלֵךְ לְאִבּוּד. וְכֵן דָּבָר שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְאָכְלוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי תִּקּוּן וּבָא הוּא לְאָכְלוֹ כְּמוֹת שֶׁהוּא בְּלֹא תִקּוּן, כְּגוֹן לֶאֱכֹל תְּרָדִין חַיִּין אוֹ לָכוֹס חִטִּין חַיּוֹת, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ: וְכֵן בִּתְרוּמָה וְכֵן בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. לֹא נִתְּנוּ אֶלָּא לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְסִיכָה: שֶׁנִּתְּנָה לְהַדְלָקַת הַנֵּר. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּתְרוּמָה טְהוֹרָה, אֲבָל תְּרוּמָה טְמֵאָה מַדְלִיקִין בָּהּ אֶת הַנֵּר. וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי כְּתִיב (דְּבָרִים כו) וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא, אֲבָל בְּטָהוֹר מֻתָּר לְבַעֵר. וּבִשְׁבִיעִית בֵּין בְּטָמֵא בֵּין בְּטָהוֹר מֻתָּר:

תוספות יום-טוב

ג שֶׁנִּתְּנָה לְהַדְלָקַת הַנֵּר. דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא כה) תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל, תִּהְיֶה, אַף לְהַדְלָקַת הַנֵּר. סִפְרָא:

רמב"ם

אמר הכתוב בענין שנה שביעית (שם) לבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול ואמרו בספרי תהיה אף להדלקת הנר אף לצבוע בו צבע ועוד נבאר דיני תרומה ומעשר שני במקומותיהן בסדר זה:
לראש הדף גלול מסך