שביעית פרק ח משנה ג
אֵין מוֹכְרִין פֵּרוֹת שְׁבִיעִית, לֹא בְמִדָּה, וְלֹא בְמִשְׁקָל, וְלֹא בְמִנְיָן, וְלֹא תְאֵנִים בְּמִנְיָן, וְלֹא יָרָק בְּמִשְׁקָל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אַף לֹא אֲגֻדּוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱגֹד בַּבַּיִת, אוֹגְדִין אוֹתוֹ בַּשּׁוּק, כְּגוֹן הַכְּרֵשִׁין וְנֵץ הֶחָלָב:תוספות יום-טוב
ד לֹא בְמִדָּה. הָא דְמֻתָּר לִמְכֹּר כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת פֶּרֶק קַמָּא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה דְּהַמְלַקֵּט עַל מְנָת לֶאֱכֹל וְהוֹתִיר מֻתָּר לִמְכֹּר. וְאֶפְשָׁר דְּלוֹקֵחַ עַל מְנָת לֶאֱכֹל לֹא חָשִׁיב סְחוֹרָה אֶלָּא אִם כֵּן לוֹקֵחַ בְּזוֹל עַל מְנָת לִמְכֹּר בְּיֹקֶר, שֶׁקּוֹנֶה לְהַרְוִיחַ. וְכָתַב הָרַ"מ שֶׁהַדָּמִים יֵשׁ לָהֶן דִּין קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית: ה לֹא תְאֵנִים כוּ'. אַשְׁמְעִינַן דְּאַף עַל גַּב דִּרְגִילוּת הַתְּאֵנִים לְשָׁקְלָן כוּ' וַהֲוָה אֲמֵינָא דִּכְשֶׁמְּשַׁנֶּה וּמְנָאָן סַגִּי, וְכֵן בְּיָרָק דְּדֶרֶךְ לִמְנוֹתָן אֲגֻדּוֹת וַהֲוָה אֲמֵינָא כִּי מְשַׁנֶּה וְשׁוֹקְלָן שָׁרֵי, קָא מַשְׁמַע לָן דְּאֵין מֻתָּר לִמְכֹּר בְּאֵלּוּ הַדְּרָכִים אֲפִלּוּ בְּשִׁנּוּי מִכְּדַרְכּוֹ, אֶלָּא מוֹכֵר אַכְסָרָה כְּלוֹמַר בְּאֹמֶד. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: ו בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אַף לֹא אֲגֻדּוֹת. כְּלוֹמַר אַף עַל פִּי שֶׁרוֹצֶה לִמְכֹּר שֶׁלֹּא בְמִנְיָן אֶלָּא אַכְסָרָה: ז בַּבַּיִת. פֵּרוּשׁ אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱגֹד כְּשֶׁרוֹצֶה אוֹתָן לַבַּיִת מֻתָּר לְהוֹלִיכוֹ אָגוּד לִמְכֹּר. הָרַ"שׁ:רמב"ם
הוא אומר שהדבר המועט שמותר לאדם למכרו מפירות שביעית כמו שיתבאר אחר זה אסור למכרו על דרך מכירת שאר המכירות בשאר השנים שלא יראה סוחר בפירות שביעית אבל צריך לעשות ענין מעניני הפקר שבפירות שביעית כגון שימכור כפי שיזדמן לו במדה ולא במספר והדמים שהוא לוקח הם דמי שביעית ונתחייב בדין דמי שביעית כמו שיתבאר אחר זה:וכרישין הוא הכרתי:
וגץ החלב נקרא בל' ערב מחלב וכבר פירשתי שמותם (פ"ז מ"א):