שביעית פרק ח משנה ט

עוֹר שֶׁסָּכוֹ בְּשֶׁמֶן שֶׁל שְׁבִיעִית, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יִדָּלֵק. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יֹאכַל כְּנֶגְדּוֹ. אָמְרוּ לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, אוֹמֵר הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, עוֹר שֶׁסָּכוֹ בְשֶׁמֶן שֶׁל שְׁבִיעִית, יִדָּלֵק. אָמַר לָהֶם, שְׁתֹקוּ, לֹא אוֹמַר לָכֶם מַה שֶּׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בּוֹ:

ברטנורא

~ פרק ח - משנה י

תוספות יום-טוב

יז רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יִדָּלֵק. מִסְתַּבְּרָא דְאַף בְּכֵלִים סְבִירָא לֵיהּ דְּיִדָּלְקוּ, אֶלָּא דְכִי אָמַר לְמִלְּתֵיהּ בְּעוֹר אֲמָרָהּ: יח יֹאכַל כְּנֶגְדּוֹ. מִסְתַּבְּרָא דְטַעֲמָא לֹא הֲוֵי אֶלָּא מִשּׁוּם קְנָסָא, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא דְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי:

רמב"ם

רבי עקיבא היה תלמיד לרבי אליעזר והיה אומר משמו בזו ההלכה שהוא מיקל וכששמע אותם שהיו אומרים משום רבו שהיה מחמיר בזו ההלכה שתקם ואמר להם אל תאמרו משמו זה שאיני יכול לפרש לכם דעת רבי אליעזר בהלכה זו מרוב שהיה מיקל בה וזהו ענין מה שאמר לא אומר לכם כלומר אי אפשר לי לאומרו והל' כחכמים: