כלים פרק כב משנה א הַשֻּׁלְחָן וְהַדְּלֻפְקִי שֶׁנִּפְחֲתוּ, אוֹ שֶׁחִפָּן בְּשַׁיִשׁ וְשִׁיֵּר בָּהֶם מְקוֹם הַנָּחַת הַכּוֹסוֹת, טְמֵאִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מְקוֹם הַנָּחַת חֲתִיכוֹת: ברטנורא הַשֻּׁלְחָן וְהַדְּלֻפְקִי. כְּלִי עֵץ שֶׁמְּשִׂימִין בּוֹ צְלוֹחִיּוֹת וַאֲשִׁישׁוֹת א וְאֳכָלִין וּמַשְׁקִין, וּמִמֶּנּוּ נוֹטְלִין וּמְשִׂימִין עַל הַשֻּׁלְחָן: וְשִׁיֵּר בָּהֶן מְקוֹם הַנָּחַת הַכּוֹסוֹת. שֶׁלֹּא נִפְחַת אוֹ שֶׁלֹּא חִפָּן. דְּאִי הֲוָה כֻּלּוֹ מְחֻפֶּה שַׁיִשׁ, הָיָה טָהוֹר כִּכְלֵי אֲבָנִים, דְּבָתַר חִפּוּי אָזְלִינַן ב: מְקוֹם הַנָּחַת חֲתִיכוֹת. שֶׁל לֶחֶם וְשֶׁל בָּשָׂר. דְּאִם אֵין בַּשֻּׁלְחָן מְקוֹם הַנָּחַת חֲתִיכוֹת, לָאו שֻׁלְחָן הוּא וְלָאו דְּלֻפְקִי הוּא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: תוספות יום-טוב א וְנִמְצָא בַּכָּתוּב וְאַשִּׁישָׁה אַחַת [שְׁמוּאֵל ב ו], וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה גַּרְבָּא דְחַמְרָא: ב וּבְפֶרֶק י"א מִשְׁנָה ד' וּמִשְׁנָה ו' מְפָרֵשׁ דְּבָתַר עִקָּר אָזְלִינַן. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּהָתָם מַיְרֵי בִכְלִי שֶׁהַצִּפּוּי כָּמוֹהוּ אֶלָּא דְאֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר: רמב"ם דלופקי. הוא שולחן מוכן לשתיה והוא ארוך ובו מקומות לכלי היין ולכלי הפירות ותקרא אצלנו מנקלה: ושיש. אבן גלל והמבואר שאם חיפן כולן בשיש ולא יניחו ממנו מקום שהן טהורים לפי שהכלים המכוסים לא יקבלו טומאה כמו שביארנו ואין הל' כר"י: