כלים פרק כד משנה ה

שְׁלֹשָׁה תַרְבּוּסִין הֵן. שֶׁל סַפָּרִין, טָמֵא מִדְרָס. שֶׁאוֹכְלִין עָלָיו, טָמֵא טְמֵא מֵת. וְשֶׁל זֵיתִים, טָהוֹר מִכְּלוּם:

ברטנורא

תַּרְבּוּסִים. כֵּלִים שֶׁל עוֹר כְּעֵין אַרְגָּזִים: שֶׁל סַפָּרִים. מַקִּיזִים דָּם: טָמֵא מִדְרָס. גָּדוֹל הוּא וַחֲזִי לִישִׁיבָה אוֹ לְמִזְגָּא עֲלֵיהּ ^ה: שֶׁאוֹכְלִים עָלָיו. כְּלִי תַשְׁמִישׁ הוּא ^ו: וְשֶׁל זֵיתִים. שֶׁסּוֹחֲטִין בּוֹ הַזֵּיתִים ^ז, לָא חֲשִׁיב כְּלִי שֶׁל מְשַׁמְּשֵׁי אָדָם:

תוספות יום-טוב

ה הַבָּאִים לְהַקִּיז: ו וְאוֹמְרִים לוֹ עֲמֹד וְנַעֲשֶׂה מְלַאכְתֵּנוּ. כֶּסֶף מִשְׁנֶה: ז וְהָרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ, שֶׁשּׁוֹטְחִין עָלָיו הַזֵּיתִים:

רמב"ם

תרבוס. כלי מעור ואשר היא אצל המקיזים יעשו לישב עליה או לסמוך עליה ולזה טמאה מדרס ושרש זה כבר התבאר בפרק כ' והעור אשר יעשה להשיר עליו הזיתים אינו כלי ולזה אין בו טומאה כלל: