כלים פרק כד משנה ז

שָׁלֹשׁ פִּנְקָסִיּוֹת הֵן. הָאֱפִיפוֹרִין, טְמֵאָה מִדְרָס. וְשֶׁיֶּשׁ בָּהּ בֵּית קִבּוּל שַׁעֲוָה, טְמֵאָה טְמֵא מֵת. וַחֲלָקָה, טְהוֹרָה מִכְּלוּם:

ברטנורא

שָׁלֹשׁ פִּנְקָסִיּוֹת הֵן. הָעֲשׂוּיִין לִכְתֹּב בָּהֶן. כְּמוֹ חֶנְוָנִי עַל פִּנְקָסוֹ: אֱפִיפוֹרִין. לוּחַ שֶׁמַּנִּיחִים עָלָיו אָבָק שֶׁל עָפָר ^ט וְכוֹתְבִים בּוֹ חֶשְׁבּוֹנוֹת. וְגָדוֹל הוּא וַחֲזִי לִישִׁיבָה: שֶׁיֶּשׁ לָהּ בֵּית קִבּוּל שַׁעֲוָה. לוּחַ שֶׁטָּחִין פָּנָיו בְּדוֹנַג וְרוֹשְׁמִין עַל הַדּוֹנַג בְּחֶרֶט: וַחֲלָקָה. שֶׁאֵין בָּהּ שַׁעֲוָה, וְכוֹתְבִים עָלֶיהָ בִּדְיוֹ, וְאֵין לָהּ בֵּית קִבּוּל:

תוספות יום-טוב

ט וּבְרֵישׁ פֶּרֶק ט"ז פֵּרֵשׁ, כִּסֵּא שֶׁל פְּרָקִים. וְהֶעָרוּךְ פֵּרֵשׁ, כּוּרְסְיָא קָטָן לִפְנֵי תֵבַת סֵפֶר תּוֹרָה. וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, פִּנְקָסִיּוֹת הֵן כָּל שְׁנֵי לוּחוֹת מִזְדַּוְּגִים יִהְיוּ לַסּוֹפֵר אוֹ לְזוּלָתוֹ. וְשֵׁם פִּנְקָס עַל הָאֱמֶת אָמְנָם הוּא לַסּוֹפֵר. וֶאֱפִיפוֹרִין הוּא כִסֵּא שֶׁל פְּרָקִים כַּאֲשֶׁר יִתְפַּשֵּׁט יִהְיוּ שְׁנֵי לוּחוֹת וְיֵשֵׁב הַסּוֹפֵר עָלָיו, וְכַאֲשֶׁר יִתְקַבֵּץ יָשׁוּב לוּחַ אֶחָד:

רמב"ם

פנקסיות. הן כל שתי לוחות מזדווגות יהיו לסופר או לזולתן ושם פנקס על האמת אמנם הוא לסופר ואפיפורין הוא כסא של פרקים כאשר יתפשט יהיו שתי לוחות וישב הסופר עליו וכאשר יתקבץ ישוב לוח אחד וצורתו מפורסמת אצל האנשים כולן וכבר בארתיו לך בפ' ט"ז: בית קבול שעוה. מקום ישימו בו השעוה וכבר בארתיו לך בפ' י"ז: וחלקה. הוא לוח פשוט אין לו בית קיבול ולא כלי קיבול ולא תורת כלי עליו יהיה מפשוטי כלי עץ לקטנותו ולזה טהור מכלום: