כלים פרק כד משנה יב שְׁלֹשָׁה עוֹרוֹת הֵן. הֶעָשׂוּי לְשָׁטִיחַ, טָמֵא מִדְרָס. לְתַכְרִיךְ הַכֵּלִים, טָמֵא טְמֵא מֵת. וְשֶׁל רְצוּעוֹת וְשֶׁל סַנְדָּלִים, טְהוֹרָה מִכְּלוּם: ברטנורא לְשָׁטִיחַ. לִשְׁטֹחַ בָּאָרֶץ לֵישֵׁב עָלָיו: לְתַכְרִיךְ הַכֵּלִים. לִכְרֹךְ בּוֹ אֶת הַכֵּלִים, כְּגוֹן סַכִּינִים וּמִסְפָּרַיִם וּמְחָטִים כְּדֵי לְשָׁמְרָן: וְשֶׁל רְצוּעוֹת וְשֶׁל סַנְדָּלִים. עוֹר הָעוֹמֵד לַחְתֹּךְ מִמֶּנּוּ רְצוּעוֹת וְסַנְדָּלִים, טָהוֹר מִכְּלוּם, דִּמְחֻסַּר מְלָאכָה הוּא. אֲבָל רְצוּעוֹת הַמְתֻקָּנוֹת כְּבָר, טְמֵאוֹת, כִּדְמוּכָח בְּמַסֶּכֶת נְגָעִים פֶּרֶק י"א: רמב"ם לשטיח. לפרוש אותו על הארץ ולישב עליו: לתכריך כלים. יכרכו בו כלים כגון סכינים או מחטין או מספרים: ושל רצועות. שהוא מוכן לחתוך ממנו רצועות ומנעלים ומה שדומה לזה: