כלים פרק כד משנה יד שָׁלֹשׁ מִטְפָּחוֹת הֵן. שֶׁל יָדַיִם, טָמֵא מִדְרָס. שֶׁל סְפָרִין, טְמֵאָה טְמֵא מֵת, וְשֶׁל תַּכְרִיךְ וְשֶׁל נִבְלֵי בְנֵי לֵוִי, טְהוֹרָה מִכְּלוּם: ברטנורא שֶׁל יָדַיִם טְמֵאָה מִדְרָס. לְפִי שֶׁפְּעָמִים נוֹתְנָהּ עַל הַכֶּסֶת וְיָשֵׁן עָלֶיהָ: וְשֶׁל תַּכְרִיךְ טו נִבְלֵי בְנֵי לֵוִי. שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּים כּוֹרְכִים כְּלֵי הַשִּׁיר שֶׁלָּהֶן בְּמִטְפַּחַת. וְדֶרֶךְ שְׁאָר בְּנֵי אָדָם לַעֲשׂוֹת לָהֶן תִּיק שֶׁל עוֹר, וְאַף הֵן טְהוֹרִים טז: תוספות יום-טוב יד שֶׁל סְפָרִין כוּ'. אֵינָהּ מִטַּמְאָה מִדְרָס, שֶׁאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין בָּהֵן לִשְׁכִיבָה. וְטָמֵא טְמֵא מֵת, שֶׁפְּעָמִים עוֹשִׂין אוֹתָן כְּמִין תִּיק וְנוֹתְנָהּ בְּחֵיקוֹ וּמִתְחַמֵּם בָּהּ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן כִּלְאַיִם: טו וְהָרַמְבַּ"ם גָּרַס תַּכְרִיךְ וְשֶׁל נִבְלֵי וְכוּ', וּפֵרֵשׁ תַּכְרִיךְ תַּכְרִיכֵי הַמֵּת: טז כְּדִלְעֵיל פֶּרֶק ט"ז מִשְׁנָה ז'. הָרַ"שׁ. וְצָרִיךְ לוֹמַר דְּלֹא דָמֵי לְתַכְרִיךְ הַכֵּלִים דְּמִשְׁנָה י"ב: רמב"ם מטפחת. מנטיל. ואמרו בכאן של ידים רצה לומר העשוי לקנח בה את הידים: