ברכות פרק ו משנה ד

הָיוּ לְפָנָיו מִינִים הַרְבֵּה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם מִמִּין שִׁבְעָה, מְבָרֵךְ עָלָיו. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מְבָרֵךְ עַל אֵיזֶה מֵהֶם שֶׁיִּרְצֶה:

ברטנורא

מִין שִׁבְעָה. חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן זַיִת וּתְמָרִים, דַּהֲנֵי עֲדִיפֵי הוֹאִיל וְנִשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: מְבָרֵךְ עַל אֵיזֶה מֵהֶם שֶׁיִּרְצֶה. דְּחָבִיב עָדִיף. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

רמב"ם

  • היו לפניו מינים הרבה רבי יהודה אומר אם יש ביניהם ממין שבעה כו' – ממין שבעה, אחד משבעה מינין הספורים בתורה, והם חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, זית ודבש, והוא התמר. והלכה כחכמים:

    • לראש הדף גלול מסך