אהלות פרק ט משנה ז

בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמַן שֶׁהִיא כְלִי מְחֻלְחָלֶת. הָיְתָה פְחוּתָה וּפְקוּקָה בְקַשׁ אוֹ אֲפוּצָה, אֵיזוֹהִי אֲפוּצָה, כֹּל שֶׁאֵין לָהּ טֶפַח מִמָּקוֹם אֶחָד, כַּזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ, כְּנֶגְדּוֹ עַד הַתְּהוֹם טָמֵא. עַל גַּבָּהּ, כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא. בְּתוֹכָהּ אוֹ בַבַּיִת, תּוֹכָהּ וְהַבַּיִת טְמֵאִים:

ברטנורא

בִּזְמַן שֶׁהִיא כְלִי מְחֻלְחָלֶת. בְּחִנָּם נָקַט מְחֻלְחֶלֶת ^יז, דְּלֹא מַהֲנֵי מְחֻלְחֶלֶת אֶלָּא בְּפִיהָ לַחוּץ לְעִנְיַן הוֹצָאַת טֻמְאָה מִתּוֹכָהּ לַבַּיִת, וְהָכָא דְּפִיהָ לִפְנִים הֲרֵי יוֹצְאָה דֶּרֶךְ פִּיהָ. אֶלָּא אַיְדֵי דְתָנָא רֵישָׁא מְחֻלְחֶלֶת בַּהֲדֵי כְלִי נַקְטֵיהּ נַמִּי הָכָא: כְּנֶגְדּוֹ עַד הַתְּהוֹם טָמֵא. וְהַשְּׁאָר טָהוֹר. וּבְשֶׁאֵינָהּ גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח אַיְרֵי: בְּתוֹכָהּ אוֹ בַבַּיִת תּוֹכָהּ וְהַבַּיִת טְמֵאִים. מִשּׁוּם דְּפִיהָ לִפְנִים. אֲבָל לְעֵיל דְּפִיהָ לַחוּץ קָתָנֵי טֻמְאָה בַּבַּיִת ^יח אֵין טָמֵא אֶלָּא הַבַּיִת וְהַשְּׁאָר טָהוֹר:

תוספות יום-טוב

יז וּמִמֵּילָא דִבְחִנָּם נָקַט נַמִּי אוֹ אֲפוּצָה. וּלְמַה שֶּׁכָּתַבְתִּי דִמְחֻלְחֶלֶת מוֹצִיאוֹ מִדִּין תּוֹרַת אֹהֶל דְּאִי לָאו הָכִי הָיְתָה חוֹצֶצֶת, אִם כֵּן בְּדַוְקָא קָתָנֵי מְחֻלְחֶלֶת, וְכֵן אוֹ אֲפוּצָה שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהִיא אֲפוּצָה יֵשׁ לָהּ תּוֹרַת אֹהֶל וְחוֹצֶצֶת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: יח הָרַ"שׁ. וַהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר נַמִּי וְכֵן בְּטֻמְאָה בְתוֹכָהּ:

רמב"ם

כבר ביארנו שתוכה ותוך הבית דינם אחד מפני היות פיה בתוך הבית וענין אמרו שאין לה טפח ממקום אחד מצד אחד ובתוספתא כל שאין לה טפח מרוח אחד: