פרה פרק ה משנה ה

בְּכָל הַכֵּלִים מְקַדְּשִׁים, אֲפִלּוּ בִכְלֵי גְלָלִים, בִּכְלֵי אֲבָנִים, וּבִכְלֵי אֲדָמָה. וּבִסְפִינָה, מְקַדְּשִׁין בָּהּ. אֵין מְקַדְּשִׁין לֹא בְדָפְנוֹת הַכֵּלִים, וְלֹא בְשׁוּלֵי הַמַּחַץ, וְלֹא בִמְגוּפַת הֶחָבִית, וְלֹא בְחָפְנָיו, מִפְּנֵי שֶׁאֵין מְמַלְּאִין וְאֵין מְקַדְּשִׁין וְאֵין מַזִּין מֵי חַטָּאת אֶלָּא בְכֶלִי. אֵין מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל אֶלָּא כֵלִים, שֶׁאֵין מַצִּילִים מִיַּד כְּלֵי חֶרֶס אֶלָּא כֵלִים:

ברטנורא

בְּכָל הַכֵּלִים מְקַדְּשִׁים. בֵּין שֶׁל עֵץ בֵּין שֶׁל עֶצֶם בֵּין שֶׁל זְכוּכִית, וַאֲפִלּוּ בִכְלֵי גְלָלִים דְּלָא חֲשִׁיבֵי כְלִי לְעִנְיַן טֻמְאָה לֹא מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלֹא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, דִּכְתִיב מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי וְלֹא כְתִיב אֶל הַכֶּלִי ^טו: מַחַץ. כְּלִי גָדוֹל שֶׁל חֶרֶס שֶׁקּוֹרִין בַּעֲרָבִי אלמחגי"ר. וּבְקָצֶה הָאֶחָד מִמֶּנּוּ עָשׂוּי כִּדְמוּת בֵּית יָד, וְהוּא שׁוּלֵי הַמַּחַץ. כָּךְ פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם: וְאֵין מַזִּין אֶלָּא בְכֶלִי. כְּלוֹמַר, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ הַמַּיִם בִּכְלִי בִּשְׁעַת הַהַזָּאָה: אֵין מַצִּילִין. כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ מִטֻּמְאַת אֹהֶל הַמֵּת עַל יְדֵי צָמִיד פָּתִיל, אֶלָּא כֵלִים: שֶׁאֵין מַצִּילִין מֵאֲוִיר כְּלֵי חֶרֶס אֶלָּא כֵלִים. שֶׁאִם יִפֹּל שֶׁרֶץ בַּאֲוִיר כְּלִי חֶרֶס, טָמֵא כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגַע בָּהֶן, חוּץ מִכֵּלִים, שֶׁאֵין מִטַּמְּאִין מֵאֲוִיר כְּלִי חֶרֶס, דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא יא) כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא מִכָּל הָאֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל, אֳכָלִים וּמַשְׁקִין מִטַּמְּאִין מֵאֲוִיר כְּלֵי חֶרֶס, וְאֵין כֵּלִים מִטַּמְּאִין מֵאֲוִיר כְּלֵי חֶרֶס: שֶׁאֵין מַצִּילִין. כְּמוֹ וְאֵין מַצִּילִין. דֻּגְמָתוֹ בְּרֵישׁ פֶּרֶק קַמָּא דְבֵיצָה, שֶׁאֵפֶר כִּירָה מוּכָן הוּא, וְאָמַר רַבָּה בַגְּמָרָא [דַּף ח] הָכִי קָאָמַר, וְאֵפֶר כִּירָה מוּכָן הוּא ^יח:

תוספות יום-טוב

טו שֶׁהָיָה בַדִּין לְלָמְדוֹ בַמֶּה מָצִינוּ מִסּוֹטָה, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא בִכְלֵי חֶרֶס, תַּלְמוּד לוֹמַר כוּ'. סִפְרִי: טז וּבִסְפִינָה כוּ'. קָמַשְׁמַע לָן אַף דְּאֵינָהּ כְּלִי לְקַבֵּל טֻמְאָה. אִי נַמִּי, אַף דְּאָמַר לְקַמָּן פֶּרֶק ט' מִשְׁנָה ו' מֵי חַטָּאת כוּ' לֹא יַעֲבְרֵם בַנָּהָר וּבַסְּפִינָה. מַהֲרַ"ם: יז אֶלָּא כֵלִים. כְּלוֹמַר, וְלֹא שִׁבְרֵי כֵלִים: יח וְכָאן נִרְאֶה לִי דְּמִסְּרַךְ סְרִיךְ מִלִּישְׁנָא דְפֶרֶק ח' דְּכֵלִים מִשְׁנָה ג' עַיֵּן שָׁם:

רמב"ם

אמר יתברך (במדבר יט, יז) ונתן עליו מים חיים אל כלי. ואמר מגיד שעשה בה כל הכלים ככלי חרס, לאמרו אל כלי. ר"ל איזה כלי שיהיה, ולא אמר הכלי. וכבר ביארנו בשני מכלים שמחץ ר"ל כלי השוקע ואילו בתוכו קערורית והוא אשר יקרא שולי המחץ, וכוונת אמרו אין מזין אלא בכלים, לפי שהמים המקודשין יצטרכו שיהיו בכלי גם כן בשעה שיזה מהן. וכבר ביארנו בעשירי מכלים, שהכלים לבד הם אשר יצילו בצמיד פתיל באהל המת, ובשמיני מכלים ביארנו גם כן שהכלים לא יטמאו מאויר כלי חרס, שאם נפל שרץ לאוירו נטמא כל מה שיהיה בו זולת הכלים לבד, ואמר שאינה סיבה למה שקדם מן המאמר אבל הוא יחשוב מה שיוחדו בו הכלים מעת שהם כלים: