פרה פרק ה משנה ח

שְׁתֵּי שְׁקָתוֹת שֶׁבְּאֶבֶן אַחַת, קִדֵּשׁ אַחַת מֵהֶם, הַמַּיִם שֶׁבַּשְּׁנִיָּה אֵינָן מְקֻדָּשִׁין. הָיוּ נְקוּבוֹת זוֹ לָזוֹ כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד, אוֹ שֶׁהָיוּ הַמַּיִם צָפִין עַל גַּבֵּיהֶן אֲפִלּוּ כִקְלִפַּת הַשּׁוּם, וְקִדֵּשׁ אֶת אַחַת מֵהֶן, הַמַּיִם שֶׁבַּשְּׁנִיָּה מְקֻדָּשִׁין:

ברטנורא

שְׁתֵּי שְׁקָתוֹת שֶׁבְּאֶבֶן. הָכָא מַיְרֵי בְאֶבֶן הַמִּטַּלְטֶלֶת ^כ שֶׁאֵינָהּ סֶלַע מְחֻבָּר, וּשְׁתֵּי שְׁקָתוֹת הַלָּלוּ תּוֹרַת כְּלִי יֵשׁ לָהֶן: קִדֵּשׁ אַחַת מֵהֶן. שֶׁנָּתַן אֵפֶר פָּרָה בְּמַיִם שֶׁבְּאַחַת מֵהֶן: כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. כְּמִין קָנֶה שֶׁנָּתַן עַל פִּי הַנּוֹד שֶׁבּוֹ מְרִיקִים הַיַּיִן אוֹ הַמַּיִם בְּתוֹךְ הַנּוֹד. וְשִׁעוּרוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל פַּס הַיָּד חוֹזְרוֹת בּוֹ בְרֶוַח, לֹא הַגּוּדָל, אֶלָּא הָאֶצְבָּעוֹת הַסְּמוּכוֹת לוֹ: אוֹ שֶׁהָיוּ מַיִם צָפִין עַל גַּבֵּיהֶן. כְּגוֹן שֶׁכֹּתֶל הָאֶמְצָעִי הַמַּפְסִיק בֵּין שְׁתֵּי הַשְּׁקָתוֹת נָמוּךְ מִשְּׁאָר הַכְּתָלִים: כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם. כְּשֶׁנִּתְמַלְּאוּ שְׁתֵּיהֶן, צָפִין הַמַּיִם עַל הַמְּחִצָּה הָאֶמְצָעִית כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם:

תוספות יום-טוב

כ זֶהוּ הַהֶפְרֵשׁ בֵּין אֶבֶן וּבֵין סֶלַע. וּמִיהוּ נִרְאֶה דְּהָכָא נַמִּי אֲפִלּוּ חִבְּרָהּ בְּסִיד:

רמב"ם

הבדל יש בין אמרו שוקת שבאבן לבין הסלע, לפי שהסלע הוא קראו אבן קיים בארץ, והנה דינו דין הרים, ואבן. הוא אבן מטלטלת, והחפירה אשר יהיה בה הוא כלי בלי ספק וממלאין בה ומקדשין בה, וכבר ידעת שהקדוש הוא השלכת האפר במים:

ושפופרת הנוד. הוא האבוב אשר יושם בפי הנוד לצוק ממנו היין או המים וכיוצא בהן, ואם נתערבו המים אשר בזאת החפירה עם המים אשר בחפירה אחרת או בהיות הנקב בהבדל העובר בין שתי החפירות כשפופרת הנוד או בהיות המים צפין על זה ההבדל עד שיחברו מים במים והשליך האפר באחד מב' השקתות כבר נתקדשו המים בכללן: