פרה פרק ה משנה ט

שְׁתֵּי אֲבָנִים שֶׁהִקִּיפָן זוֹ לָזוֹ וַעֲשָׂאָן שֹׁקֶת, וְכֵן שְׁתֵּי עֲרֵבוֹת, וְכֵן הַשֹּׁקֶת שֶׁנֶּחְלְקָה, הַמַּיִם שֶׁבֵּינֵיהֶם אֵינָן מְקֻדָּשִׁין. עֲשָׂאָן בְּסִיד אוֹ בְגִפְסִים וְהֵן יְכוֹלוֹת לְהִנָּטֵל כְּאַחַת, הַמַּיִם שֶׁבֵּינֵיהֶם מְקֻדָּשִׁין:

ברטנורא

שֶׁהִקִּיפָן. סְמָכָן זוֹ אֵצֶל זוֹ. לְשׁוֹן [וְאֵין] מַקִּיפִין שְׁתֵּי חָבִיּוֹת דְּמַסֶּכֶת בֵּיצָה: הַמַּיִם שֶׁבֵּינֵיהֶן. שֶׁבֵּין שְׁתֵּי עֲרֵבוֹת וְשֶׁבֵּין סֶדֶק שֶׁל שֹׁקֶת. אֲבָל שְׁאָר הַמַּיִם מְקֻדָּשִׁין. אֶלָּא דְאוֹתָן שֶׁבַּסֶּדֶק לֹא נִכְנַס בָּהֶן הַקִּדּוּשׁ כא: גִּפְסִים. מִין סִיד הוּא וְלָבָן בְּיוֹתֵר. וְקוֹרִין לוֹ בְּלַעַ"ז ייס"ו גיפ"ס:

תוספות יום-טוב

כא וְקָשֶׁה, כֵּיוָן שֶׁנִּסְדְּקָה לֹא הָוֵי כְלִי כְּלָל. וְצָרִיךְ לוֹמַר דְּהָכָא בְמַאי עָסְקִינַן, שֶׁאֵין מַיִם נוֹזְלִים מֵהַסֶּדֶק מִפְּנֵי שֶׁחִבְּרָם בְּטִיט, וְהָוֵי לֵיהּ כְּלִי לְעִנְיָן זֶה אֲבָל לֹא לְעִנְיַן מַה שֶּׁבַּסֶּדֶק:

רמב"ם

סיד. הוא קבא"ץ בלע"ז. וגפסיס, הוא חרסית הנקרא גיא"ש בלע"ז, אם יתחברו הכלים חיבור שלם הנה שב הריקות אשר ביניהם כמו כלי אחד, ומעת שישליך האפר במקום אחד מהן שבו כל המים מקודשים:
לראש הדף גלול מסך