ברכות פרק ו משנה ח

אָכַל תְּאֵנִים עֲנָבִים וְרִמּוֹנִים, מְבָרֵךְ אַחֲרֵיהֶן שָׁלשׁ בְּרָכוֹת, דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלשׁ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אָכַל שֶׁלֶק וְהוּא מְזוֹנוֹ, מְבָרֵךְ אַחֲרָיו שָׁלשׁ בְּרָכוֹת. הַשּׁוֹתֶה מַיִם לִצְמָאוֹ, אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת:

ברטנורא

מְבָרֵךְ אַחֲרֵיהֶן שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת. דְּכָל שֶׁהוּא מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים מְבָרֵךְ אַחֲרָיו שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת, דִּסְבִירָא לֵיהּ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל דִּוְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ לָאו אַלֶּחֶם בִּלְבָד קָאֵי אֶלָּא אַכָּל שִׁבְעַת הַמִּינִין הַמֻּזְכָּרִים לְעֵיל בַּפָּרָשָׁה. וּבְהַאי קְרָא שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת רְמִיזֵי, וּבֵרַכְתָּ זוֹ בִּרְכַּת הַזָּן, עַל הָאָרֶץ זוֹ בִּרְכַּת הָאָרֶץ, הַטּוֹבָה זוֹ בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דְּבָרִים ג) הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה: וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּרָכָה אַחַת. מֵעֵין שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת, אִם עֲנָבִים תְּאֵנִים רִמּוֹנִים זֵיתִים וּתְמָרִים אָכַל, מְבָרֵךְ עַל הָעֵץ וְעַל פְּרִי הָעֵץ וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וְכוּ', וְחוֹתֵם עַל הָאָרֶץ וְעַל הַפֵּרוֹת. וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חוֹתֵם עַל הָאָרֶץ וְעַל פֵּרוֹתֶיהָ. וּבְרָכָה זוֹ עַצְמָהּ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן אֶלָּא שֶׁפּוֹתֵחַ בָּהּ עַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן ^יג. וְעַל כָּל דָּבָר הַנַּעֲשֶׂה מֵחֲמֵשֶׁת מִינֵי דָגָן, בִּמְקוֹם עַל הָעֵץ וְעַל פְּרִי הָעֵץ, אוֹמֵר עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה וְחוֹתֵם עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמִּחְיָה: אֲפִלּוּ אָכַל שֶׁלֶק. שֶׁל יָרָק, וְהוּא מְזוֹנוֹ, שֶׁסּוֹמֵךְ עָלָיו לְמָזוֹן, מְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת, דִּוְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ אַכָּל מַאי דְאָכַל קָאֵי. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים שֶׁאֵין מְבָרְכִין שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת אֶלָּא אַלֶּחֶם, וְעַל שִׁבְעַת הַמִּינִין בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ, וְעַל כָּל שְׁאָר דְּבָרִים בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן. פֵּרוּשׁ חֶסְרוֹנָן כְּמוֹ לֶחֶם וּמַיִם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא הֵם, עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָא לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חָי, כְּלוֹמַר עַל כָּל מַה שֶּׁבָּעוֹלָם שֶׁגַּם אִם לֹא נִבְרְאוּ יְכוֹלִין הַבְּרִיּוֹת לְהִתְקַיֵּם, וְלֹא נִבְרְאוּ כִּי אִם לְתַעֲנוּג וּלְתוֹסֶפֶת טוֹבָה. וּמִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בִּבְרָכָה זוֹ שְׁנֵי עִנְיָנִים הַוְיָא בְּרָכָה אֲרֻכָּה וּפוֹתַחַת בְּבָרוּךְ וְחוֹתֶמֶת בְּבָרוּךְ, כִּדְאִיתָא בַּיְרוּשַׁלְמִי שֶׁחוֹתְמִים בָּהּ בָּרוּךְ אַתָּה ה' חֵי הָעוֹלָמִים: הַשּׁוֹתֶה מַיִם לִצְמָאוֹ. דַּוְקָא, מְבָרֵךְ שֶׁהַכֹּל. אֲבָל הַשּׁוֹתֶה מַיִם לִבְלֹעַ מַאֲכָל שֶׁנִּתְחַב לוֹ בִּגְרוֹנוֹ וְכַיּוֹצֵא בָזֶה אֵינוֹ מְבָרֵךְ: רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת. מְבָרֵךְ לִפְנֵי שְׁתִיַּת הַמַּיִם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי טַרְפוֹן, אֶלָּא לִפְנֵיהֶם מְבָרֵךְ שֶׁהַכֹּל וּלְאַחֲרֵיהֶם בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת:

תוספות יום-טוב

יב בְּרָכָה אַחַת. דִּסְבִירָא לֵיהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנוּת הִפְסִיק הָעִנְיָן. גְּמָרָא: יג וְלֹא פֵּרֵשׁ הַחֲתִימָה בְּבִרְכַּת הַיַּיִן. מִשּׁוּם דִּסְבִירָא לֵיהּ כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דִּבְכֻלָּן חוֹתְמִין עַל הָאָרֶץ וְעַל הַפֵּרוֹת. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

רמב"ם

אכל תאנים וענבים ורמונים מברך אחריהם שלוש ברכות דברי רבן גמליאל כו' – דעת רבן גמליאל, שעל כל אחד ואחד משבעת המינים חייב לברך שלוש ברכות, רוצה לומר ברכת המזון. שהטוב והמטיב, שהיא הברכה הרביעית, חכמים תיקנוה לימים מועטים אחר החורבן.

ומה שאמר לצמאו – רוצה לומר, השותה מים לצורך הצמא. אבל השותה מים כדי לבלוע בו שום דבר, או להטעים מה שיש בפיו, אינו חייב ברכה.

ופירוש שלק, הוא כל דבר שלוק מאיזה מין שיהיה.

ואין הלכה כרבן גמליאל ולא כרבי עקיבא ולא כרבי טרפון, שהוא אומר לברך קודם שתיית המים בורא נפשות רבות. אבל עניין הברכה לברך אחר שתיית המים, "בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שברא ברוך אל חי העולמים". ומה שאמרו חכמים לברך אחר שבעת המינים ברכה אחת, צריך להיות בה מעין שלוש ברכות, וכך סידורה: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם על העץ ועל פרי העץ ועל תנובת השדה ועל ארץ חמדה טובה ורחבה, שנתת לנו ה' אלהינו לאכול מפריה ולשבוע מטובה, רחם ה' אלהינו על עמך ועל עירך ועל נחלתך, ותבנה ירושלים בקרוב במהרה בימינו, והעלנו בתוכה בשמחה, ונאכל מפריה ונשבע מטובה, ונברכך עליה בקדושה ובטהרה, ברוך אתה ה' על הארץ ועל הפירות. ואם יהיה בארץ ישראל, יאמר: על הארץ ועל פירותיה. וזאת הברכה בעצמה יברך על היין, אבל יאמר "על הגפן ועל פרי הגפן" במקום "על העץ ועל פרי העץ". ואם אכל שום דבר מכל מה שיעשו ממיני התבואה, אומר במקום "על העץ ועל פרי העץ", "על המחיה ועל הכלכלה", ויחתום: "על הארץ ועל המחיה".