עוקצין פרק ג משנה ח

דָּגִים מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין טֻמְאָה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מִשֶּׁיִּצֹּדוּ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מִשֶּׁיָּמוּתוּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אִם יְכוֹלִין לִחְיוֹת. יִחוּר שֶׁל תְּאֵנָה שֶׁנִּפְשַׁח וּמְעֹרֶה בַקְּלִפָּה, רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אִם יָכוֹל לִחְיוֹת. תְּבוּאָה שֶׁנֶּעֶקְרָה וּמְעֹרָה אֲפִלּוּ בְשֹׁרֶשׁ קָטָן, טְהוֹרָה:

ברטנורא

דָּגִים מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִים טֻמְאָה. דְּכָל זְמַן שֶׁהֵן חַיִּים אֵינָן מְקַבְּלִים טֻמְאָה: מִשֶּׁיִּצֹּדוּ. חֲשׁוּבִים כְּמֵתִים: אִם יְכוֹלִים לִחְיוֹת. שֶׁאִם יַחֲזִירוּם לַמַּיִם יִחְיוּ, אֵינָן מִטַּמְּאִין. אֲבָל אִם אֵין יְכוֹלִים לִחְיוֹת כְּשֶׁמַּחֲזִירָן לַמַּיִם, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא מֵתוּ, מְקַבְּלִים טֻמְאָה. וַהֲלָכָה כְּבֵית הִלֵּל: יִחוּר שֶׁל תְּאֵנָה שֶׁנִּפְשַׁח. עָנָף שֶׁל אִילַן תְּאֵנָה וּבוֹ תְאֵנִים, שֶׁנִּתְלַשׁ וְנִפְרַד מִמְּקוֹם חִבּוּרוֹ, אֶלָּא שֶׁנִּשְׁאַר מְעֹרֶה וּמְדֻבָּק בִּקְלִפַּת הָאִילָן בִּלְבָד: רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר. אוֹתָם תְּאֵנִים שֶׁבֶּעָנָף, אִם נָגְעָה בָהֶם טֻמְאָה. דַּחֲשִׁיב לְהוּ כִּמְחֻבָּר, הוֹאִיל וְהֶעָנָף מְעֹרֶה קְצָת, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְעֹרֶה אֶלָּא בַקְּלִפָּה: וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אִם יָכוֹל לִחְיוֹת. אִם יִקְשְׁרוּ וִיחַבְּרוּ הֶעָנָף עִם הָאִילָן יִחְיֶה הֶעָנָף וְיוֹצִיא פֵרוֹת, חָשׁוּב כִּמְחֻבָּר וּטְהוֹרִים. וְאִם לֹא יִחְיֶה כְּשֶׁיִּקְשְׁרוּהוּ עִם הָאִילָן, הֲרֵי תְאֵנִים שֶׁבֶּעָנָף כִּתְלוּשִׁים הֵן חֲשׁוּבִים וּמְקַבְּלִים טֻמְאָה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

תוספות יום-טוב

ט רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כוּ'. בְּנֻסְחַת מַהֲרַ"ם זֶה לְשׁוֹנוֹ, מִשָּׁעָה שֶׁאֵין יְכוֹלִין לִחְיוֹת:

רמב"ם

ר"ע אומר אם יכול לחיות. ר"ל כי אם הוא בענין שאם יחזרהו למים שיחיה אז אינו מטמא כשנגע בו הטומאה לפי שהוא חי ואין החיות מיטמאים כל שהן חיים כמו שביארנו בפתיחה:

ויחור של תאנה. שבט מאילן התאנה כשנשתבר ובו גרעיני תאנים ונשאר מחובר באילן בקליפה אשר על האילן בלבד רבי יהודה אומר כי אותן תאנים אינן מטמאין אלא אחר כריתתם ופירוקן מן האילן וחכמים אומרים כי לא נחשוב אותו מחובר אלא אם נשאר בינו ובין האילן חבור כל כך שאם יקשר עם האילן יתחבר עמו וישוב ענף מענפיו ויפרח ויוציא פרח ותרגום (שמואל א טו) וישסף שמואל ופשח ואין הלכה כר"ע ולא כר' יהודה: