תומר דבורה ליום ל בחודש

קֹדֶם תְּפִילָה עוֹמֵד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, פִּיו מְקוֹר נוֹבֵעַ תְּפִילָה וְיִחוּד יְסוֹד, מְקוֹר הַבְּאֵר נִפְתָּח בַּבְּאֵר שֶׁהוּא בֵּית הַכְּנֶסֶת, וּמְתַקֵּן שְׁכִינָה בְּכָל יְכֹלֶת כַּוָּנָתוֹ בִּתְפִלָּתוֹ. יוֹצֵא מִשָּׁם, עוֹלֶה בְּסוֹד הַתּוֹרָה, וּמִתְקַשֵּׁר בָּהּ בְּסוֹד מִדַּת יוֹם, וּמִתְנַהֵג עִמָּהּ כָּל הַיוֹם עַד שְׁעַת הַמִּנְחָה, שֶׁמִּתְקַשֵּׁר בַּגְּבוּרָה. שֶׁהֲרֵי בַּבֹּקֶר נִקְשָׁר בַּחֶסֶד בִּתְפִלָּתוֹ, וּבַיּוֹם בַּתִּפְאֶרֶת בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה, וּבָעֶרֶב בַּגְבוּרָה. וְכָל זֶה בְּמִדַּת יוֹם שֶׁהוּא בָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְיַחֵד בְּסוֹד הַגְּבוּרָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה בְּצַד הַחֶסֶד.

וּבֵין זֶה לָזֶה קוֹשֵׁר הַשְּׁכִינָה עִמּוֹ בִּסְעוּדָתוֹ, שֶׁגּוֹמֵל חֶסֶד עִם הָעֲנִיָּה הַזֹּאת, כְּמוֹ שֶׁהָיָה אוֹמֵר הִלֵּל הַזָּקֵן (וַיִּקְרָא רַבָּה לד, ג) “יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ” (מִשְׁלֵי יב, י), וְזוֹ תִהְיֶה כַּוָּנָתוֹ בִּסְעוּדָתוֹ לִגְמֹל חֶסֶד לְנֶפֶשׁ בְּהֵמָה וּלְקָשְׁרָה בְסוֹד הַמָּזוֹן.

וְאַחַר שֶׁעָלָה לִשְׁעַת הַמִּנְחָה וְנִקְשָׁר בַּגְּבוּרָה, הִמְתִּין לָעֶרֶב וְיָרַד הַתִּפְאֶרֶת אֶל הַמַּלְכוּת, וַהֲרֵי הוּא עִמָּהּ בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה קוֹשֵׁר עַצְמוֹ בָהּ וְנִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת עִם הַכַּוָּנָה הַנִּזְכֶּרֶת לְמַעְלָה, וְקוֹשֵׁר עַצְמוֹ לְמַטָּה – תִּפְאֶרֶת בָּא לְבֵית מְלוֹנוֹ.

יָצָא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת יְיַחֵד עַצְמוֹ מַמָּשׁ בַּמַּלְכוּת לְבַד, בְּסוֹד קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, וְזֶהוּ תְּקוּפָתוֹ בַיּוֹם עִם תְּקוּפַת הַסְּפִירָה, וּלְעוֹלָם דָּבֵק בָּאוֹר הַשּׁוֹלֵט.

עֵצָה זוֹ עִקָּרָהּ בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית, וְהַשְּׁאָר מְקֻבָּץ מִמְּקוֹמוֹת רַבִּים מֵהַזֹּהַר. וְהִיא עֵצָה כּוֹלֶלֶת לְהִתְקַשֵּׁר הָאָדָם תָּמִיד בַּקְּדֻשָּׁה וְלֹא יֶחְסַר עִטּוּר הַשְּׁכִינָה מֵעַל רֹאשׁוֹ:

תָּם וְנִשְׁלַם שֶׁבַח לְאֵל יוֹדֵעַ כָּל נֶעְלָם, הַיוֹם יוֹם ד’ י”ב יָמִים לְמַרְחֶשְׁוָן, שְׁנַת “יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה’:


הועתק מ-wikisource ברישיון Creative Commons-CC-3.0